שאלות ותשובות בעניין קרבן פסח שחל להיות בערב שבת
1. שאלה:
בהיעדר הודעה על הקמת מזבח עד יום שישי, האם משמעות הדבר היא שלא יוקרב קרבן פסח השנה?
תשובה:
אכן, בהיעדר מזבח כשיר עד ערב שבת, לא תהיה אפשרות להקריב את קרבן הפסח השנה. הקמת מזבח בשבת אסורה על פי ההלכה, ועל כן, בנסיבות אלו, נאלץ לקיים את ליל הסדר כפי שהיה בשנים עברו, ללא הקרבן.
2. שאלה:
האם ניתן ליטול חלק מבשר הקורבן ולהחליט שאני וחבורתי נאכל אותו בבית נפרד?
תשובה:
על פי ההלכה, קרבן הפסח נאכל בחבורה אחת ובמקום אחד. אמנם, מותר להירשם לשתי חבורות שונות, אך אין אפשרות לאכול את הקרבן בשני מקומות נפרדים. לכתחילה, ראוי ונכון שכל בני החבורה יאכלו יחד את כל הבהמה. עם זאת, קיימת אפשרות להתחלק בבשר הקורבן מראש, עוד לפני תחילת האכילה, בין חברי החבורה.
3. שאלה:
האם יש טעם להירשם ולהתמנות על קרבן פסח אם אין בכוונתי לשהות בירושלים בשבת וביום טוב?
4. שאלה:
מי רשאי לאכול מבשר קרבן הפסח השנה? האם גם נשים יכולות?
תשובה:
כל יהודי, גברים ונשים כאחד, רשאים ואף מצווים לאכול מבשר קרבן הפסח. קיימת מחלוקת תנאים האם אישה *חייבת* במצווה זו או רק *רשאית* לקיימה, אך לדעתנו, כפי שאנו פוסקים, אישה חייבת לאכול מקרבן הפסח בדיוק כמו גברים, ואין כל הבדל ביניהם במצווה זו של ליל הסדר.
5. שאלה:
מתי יש לטבול במקווה, ומי חייב בטבילה? האם רק נציג החבורה צריך לטבול?
תשובה:
לגבי הטבילה, ראש החבורה וכל מי שמעוניין להיכנס לעזרה (שטח בית המקדש) למחרת הקרבת הקרבן, חייבים לטבול בערב שבת, לפני כניסת השבת. זאת משום שרק טומאת מת הותרה בציבור, אך שאר הטומאות (כגון זב, זבה, נידה בתוך שבעה ימים, ויולדת בתוך פרק זמן מסוים) אוסרות כניסה לעזרה. טבילה בערב שבת מאפשרת את "הערב שמש" – סיום תהליך הטהרה – עד למחרת.
לעומת זאת, לצורך אכילת קרבן הפסח עצמו, מספיק לטבול אף בשבת. מי שלא ראה טומאה מימיו, כגון ילדים קטנים (בנות עד גיל 12 ובנים עד גיל 13 בדרך כלל), אינם צריכים טבילה כלל. עם זאת, במקרים מסוימים, ייתכן שכדאי להיוועץ ברב ולטבול לחומרה גם בגילאים צעירים יותר. חשוב להדגיש כי לא רק ראש החבורה צריך לטבול, אלא כל מי שרוצה להיכנס לעזרה למחרת הקרבת הקרבן.
6. שאלה:
מהו הדבר שאני יכול לעשות כדי להביע את חשיבות מצוות קרבן הפסח בעיניי?
תשובה:
הדרך העיקרית להראות את חשיבות מצוות קרבן הפסח היא על ידי קיום רצונו של הקדוש ברוך הוא ללא פקפוק ושאלות מיותרות. אם הציווי הוא להקריב קרבן פסח, זוהי מהות רצונו. אנו מראים את עבודת השם שלנו בכך שאנו מקיימים את מצוותיו מתוך הכנעה ורצון, כפי שנאמר "נעשה ונשמע". לימוד מעמיק של טעמי המצוות והבנת חשיבותן, כפי שמובא בדברי הרמב"ם והרמב"ן, יכולה להעצים את הקשר שלנו למצווה. אדם שמעשיו מרובים מחכמתו, חכמתו מתקיימת, כי הוא עושה את המצווה ואז מבקש להבין את טעמיה.
7. שאלה:
מאיזה גיל ילדים אוכלים מבשר קרבן הפסח? האם יש צורך לרכוש עבורם מנוי נפרד?
תשובה:
ילד או ילדה שמסוגלים לאכול כזית בשר תוך זמן אכילת פרס (כארבע-חמש דקות, בערך בגיל ארבע או חמש, ולעיתים אף צעירים יותר, במיוחד בבשר צלי), חייבים לאכול מקרבן הפסח וגם יש להימנות עליו. לכן, יש לרכוש עבורם מנוי כחלק מהחבורה.
8. שאלה:
האם באמת זהו רצונו של הקדוש ברוך הוא מאיתנו – הקרבת קרבנות?!
תשובה:
דבר ראשון, עלינו לדעת שהקדוש ברוך הוא רוצה שנעשה את רצונו בלי לשאול שאלות. אם הוא ציווה על קרבן פסח, זהו רצונו, וזוהי מצוותנו – לעשות את מה שהשם מצווה. אנו מראים את עבודת השם שלנו בכך שאנו מקיימים את מצוותיו ללא ערעור. לגבי הטעם והסיבה של מצוות הקרבנות, זוהי שאלה טובה וניתן להעמיק בה. הרמב"ם ב"מורה נבוכים" והרמב"ן בפירושיו לתורה במקומות שונים מסבירים את טעמי המצוות. מי שאינו מבין, אינו מבין, אך עלינו לזכור את דברי המשנה: "כל שמעשיו מרובין מחכמתו, חכמתו מתקיימת". עלינו לעשות את מה שהשם אומר, "נעשה ונשמע", ועל ידי כך תתקיים חכמת התורה בידינו.
